תפילת ערבית בחורף

הרב יניב חניאבכסליותשעח20/11/2017
שאלה:
האם גם בחורף שחשך ממש מוקדם זמן ערבית הוא מצאת הכוכבים?
תשובה:
כן, ודאי. זה לא תלוי בקיץ או חורף, אלא בזמני היום. ככה זה נקבע ביהדות, לכן מיד אחרי צאת הכוכבים (ויש דעה שזה מהשקיעה), מותר להתפלל ערבית, לא משנה איזו שעה זו בשעון.תשובות נוספות בנושא-
מתי מתבצעת ברית מילה
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
בשר וחלב
אין, ודאי, הנוזל הבשרי עובר למרק ונספג בו וממילא זה הופך לבשרי. הבעיה נפוצה במיוחד ב"סלטים" של שבת, שבהם לוקחים עם המזלג הבשרי סלטים והם הופכים לבשריים.
אין, ודאי, הנוזל הבשרי עובר למרק ונספג בו וממילא זה הופך לבשרי. הבעיה נפוצה במיוחד ב"סלטים" של שבת, שבהם לוקחים עם המזלג הבשרי סלטים והם הופכים לבשריים.
נפילות באינטרנט
לאור מה שכתבת אני חושב שהפתרון היחיד שלך הוא לא להיכנס לאינטרנט זמן מה, או להוסיף חסימה פיזית (להתחבר דרך מורשת או משהו כזה), יש איזה שלב שבו האדם כל כך יורד שהוא כבר שבוי בתוך זה ולא יכול לצאת. פשוט תגידי להורים שלך ש"מידי פעם יוצא לך לראות תמונות לא צנועות שלא בכוונה" ולכן את מבקשת שהן ישימו חסימה... כל פתרון אחר לא יעזור במצב כזה. או שפשוט לא תיכנסייותר לאינטרנט, נניח במשך חצי שנה, זה ינקה לך את הראש ואז תוכלי להתמודד מחדש.
לאור מה שכתבת אני חושב שהפתרון היחיד שלך הוא לא להיכנס לאינטרנט זמן מה, או להוסיף חסימה פיזית (להתחבר דרך מורשת או משהו כזה), יש איזה שלב שבו האדם כל כך יורד שהוא כבר שבוי בתוך זה ולא יכול לצאת. פשוט תגידי להורים שלך ש"מידי פעם יוצא לך לראות תמונות לא צנועות שלא בכוונה" ולכן את מבקשת שהן ישימו חסימה... כל פתרון אחר לא יעזור במצב כזה. או שפשוט לא תיכנסייותר לאינטרנט, נניח במשך חצי שנה, זה ינקה לך את הראש ואז תוכלי להתמודד מחדש.
כשרות כיריים בבית חילוני
למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.
אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.
למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.
אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.
שבת
יש להכין את התה בכלי שלישי, כלומר, מוזגים מים מהמיחם לכוס, המיחם הוא כלי ראשון, הכוס כלי שני.
לאחר מכן שופכים שוב לכלי שלישי, לכוס נוספת.
את התייון מכניסים לכוס הזו (השלישית), לכל הדעות כלי שלישי לא מבשל ולכן זה מותר.
יש להכין את התה בכלי שלישי, כלומר, מוזגים מים מהמיחם לכוס, המיחם הוא כלי ראשון, הכוס כלי שני.
לאחר מכן שופכים שוב לכלי שלישי, לכוס נוספת.
את התייון מכניסים לכוס הזו (השלישית), לכל הדעות כלי שלישי לא מבשל ולכן זה מותר.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים








